יוגה ואיורוודה
האיורוודה היא מערכת ריפוי שנוצרה בהודו העתיקה.
איורוודה הינה מילה בסנסקריט שפרושה "מדע החיים" או, במשמעותה המלאה: "ידע לחיים ארוכים ובריאים". הידע החל להצטבר כבר לפני 5000 שנה כאשר התפתחה חברה חקלאית מדרום לנהר הגנגס. עם התפתחות התרבות התפתח מעמד של חוקרים, חכמים שלמדו על עצמם, על הטבע ועל היחסים שבין האדם וסביבתו, וערכו ניסויים ותצפיות, דיונים והתבוננות. הם למדו שלכל המרכיבים בטבע תפקידים מיוחדים וקיים איזון שיתופי ביניהם. מחלות יכולות להיגרם מפעילות גומלין לא מתאימה בין היסודות וריפוי עשוי לנבוע משימוש נכון בהם. אותם חכמים הבינו שכל אדם הוא ייחודי וזקוק לטיפול המותאם באופן אישי. גישה זו התפתחה לתורה המבוססת על שמירת הבריאות וריפוי טבעי, הנקראת איורוודה.
אותם מלומדים הם גם אלה שהביאו את שיטות המדיטציה והיוגה. לאיורוודה, כמו ליוגה, יש בסיס רוחני ומעשי, וכמוה מדגישה היא שהבריאות הינה הרמוניה בין גוף, מיינד ונפש. תכנית הטיפול האיורוודי כוללת בין השאר תנוחות יוגה, טכניקות נשימה (פראניאמה) ומדיטציה.
שורשי האיורוודה, כמו אלו של היוגה, מקורם בוודות, הכתבים העתיקים ביותר (עליהם כתבתי בסקירה ההיסטורית), המכילים ידע רב אותו רכשו החכמים במשך מאות שנים. מבין ארבעת הכתבים, הריג וודה והאטרווה וודה מכילות ידע רב בנושא שמירת הבריאות וריפוי אך אלו טכסטים העוסקים בנושאים דתיים בעיקר ורק מאוחר יותר נערך הידע באופן שיטתי ונערך בשלושת הטקסטים הקלאסיים של האיור וודה:
צ'אראקהסאמהיטה.
במאה החמישית לפנה"ס הופיע המסה האיורוודית הראשונה – "צ'אראקהסאמהיטה" ובתרגום מילולי – המסה שאסף צ'אראקה.
מסה זו מורכבת מטקסטים הדנים בפרטי כל מחלה, סיבותיה, חקר מבנה אברי הגוף החולה ותפקודם, טיפולים במחלות, תרופות, המלצות לגבי תזונה נכונה ושינויים בסגנון חיים.
סושרוטה סאמהיטה.
במקביל להופעת ה" צ'אראקהסאמהיטה" , סושרוטה, רופא מנתח, חיבר את ה"סושרוטה סאמהיטה", מסה העוסקת בכירוגיה ומתארת, נוסף לטיפול במחלות שונות, טכניקות ניתוחיות שונות, סוגי כלי ניתוח ועשבי מרפא.
אשטנגהסמגרהא.
במאה השביעית לספירה, ואגבהאטה חיבר את המסה "אשטנגהסמגרהא", ובפירוש מילולי "אוסף של שמונה ענפים או תחומי התמחות", בו ארגן מחדש את הנושאים בהם עסקו צ'אראקה וסושרוטה והוסיף ידע משלו. אוסף זה נחשב למסה המשמעותית ביותר בתחום האיורוודה, שעוסקת בשמונה תחומי התמחות:
רפואה פנימית; רפואת ילדים (כולל גניקולוגיה ומיילדות); מחלות עיניים; אף, אוזן וגרון; פסיכיאטריה; כירורגיה; טוקסיקולוגיה; וחידוש הנעורים (כולל גריאטריה ווייליזציה – תורת כוח הגברא).
במהלך השנים נכתבו טכסטים איורוודים נוספים.
ב-300 לפנה"ס תורגמו טכסטים אחדים ליוונית והפכו, כפי שכתב ההיסטוריון של אלכסנדר מוקדון, לחלק מהמורשת היוונית. ב-300 לספירה תורגמו מספר טקסטים לסינית ולטיבטית, וב-700 לספירה לפרסית ולערבית, וכך השפיעה האיורוודה על מדע הרפואה במקומות רבים בעולם.
ההבדל בין הרפואה המודרנית לאיורוודה.
בעוד המדע המודרני מנסה למצוא את הסיבה לתוצאה, האיורוודה מחפשת רצף של גורמים גופניים, כימיים, סביבתיים,רגשיים ורוחניים המובילים אדם ללקות במחלה. האיורוודה מכירה בכך שכל אדם הוא בעל גוף ואישיות פסיכולוגית ייחודית והיא מביאה בחשבון את כל הרמות של האדם – רוחנית, רגשית, אינטלקטואלית, התנהגותית, גופנית משפחתית, חברתית, סביבתית ואוניברסלית. האיורוודה מדגישה את חשיבות ההקפדה על בריאות טובה למניעת מחלות, תוך שמירה על איזון.
האיורוודה מציעה דרך לחיים טובים וארוכים. תכנית לשמירת הבריאות הטבעית מותאמת, כאמור, לכל אדם באופן אישי, וכוללת, בין השאר, המלצה על אורח חיים בריא, תזונה המתאימה לסוג הגוף, טיהור וניקוי עדין מרעלים (תהליך של מספר שבועות); עיסוי איורוודי; פעילות גופנית הכוללת יוגה; תרגילי הרפיה, פראניאמה, מוסיקה, ריפוי בעזרת שמנים ריחניים, ותרגילי מדיטציה. בנוסף מומלצת שגרה יומיומית הכוללת היגיינה של הפה, העיניים, האוזניים והאף; טיפול להזנת העור,ועוד.
על מנת להבין את דרך האבחון והטיפול האיורוודי, יש להכיר את העקרונות עליהם היא מתבססת, את הדרך בא היא רואה את בריאת העולם וכיצד היא תופסת את הגוף האנושי ותפקודיו. בהסתמכה על בריאת העולם לפי הסנקיה (אחת מששת האסכולות הפילוסופיות שבהן כלולה גם היוגה), כל חומר הוא שילוב של חמישה יסודות: חלל, אוויר, אש, מים ואדמה. יסודות אלו באים לידי ביטוי בגוף בשלוש דושות - כוחות השולטים במכלול התהליכים הביולוגיים. האיזון בין חמשת היסודות הוא המפתח לבריאת תקינה ולטיפול במחלות. על שלושת הדושות – ואטה, פיתה וקאפה, במאמר הבא.