סיבים תזונתיים

כלל החלקים הצמחיים שאינם נעכלים על ידי אנזימי מערכת העיכול העליונה. לרוב הם מופיעים כפולמירים של פחמימות (רב סוכרים), למעט הליגנין שאיננו פחמימה.
נוהגים לסווג את הסיבים לשתי קבוצות על פי רמת המסיסות במים.

סיבים תזונתיים מסיסים כוללים את הגואר, Gums ופקטין. הסיבים המסיסים הם בעלי צמיגות כשסופחים אליהם נוזלים. הצמיגות הזו מקנה להם אפקטים פיסיולוגיים מסוימים, לדוגמה האטה בקצב ריקון הקיבה. האטת קצב ריקון הקיבה חשוב לדוגמא במחלת הסוכרת מכיון שאז הפחמימות עוברות לאט יותר מהקיבה למעי, שם הן מפורקות ונספגות. עקב כך עלית הסוכר בדם מתונה יותר. השפעה פיזיולוגית נוספת היא על רמות השומנים בדם. מקורות תזונתיים טובים הם: סובין שיבולת שועל, סובין חיטה, קטניות.

סיבים בלתי מסיסים כוללים את ליגנין, צלולוז (תאית) והמיצלולוז. תפקידם של הסיבים הבלתי-מסיסים הוא בעיקר בשמירה על תקינות תפקוד המעיים (מניעת עצירות, מניעת סרטן המעי הגס). מקורות טובים הם קליפות של ירקות ופירות כגון: קישואים, דלעת, תפוחים, אגסים וכן בננות, חיטה מלאה ומוצריה.