ד"ר גבריאל מור

בארץ מלא תפקידים אדמיניסטרטיביים שונים – סגן מנהל ביה"ח איכילוב וכמנהל האגף לבריאות הציבור בעיריית תל אביב,  ועוד....   אך משאת נפשו הייתה הטיפול בחולים עצמם.

גבי ראה את החולה ומשפחתו כיחידה אחת , על צרכיה  הטכניים והרגשיים. הוא האמין שיש לתמוך במשפחה כדי שתוכל להתמודד עם המצב המיוחד. מתוך הכרה זו הקים וניהל  משך 20 שנה, את ה"יחידה לטיפול בית" באיכילוב, שהעניקה לחולים כרונים וסופניים טיפול 24/7 בביתם על ידי  צוות רב מקצועי, מתוך תפיסת עולם ששמה דגש על זכותו של אדם לחיות ולמות בכבוד. היחידה הצליחה מאד. מעל חמש מאות מכתבי תודה והערכה של מטופלים ובני משפחותיהם מדברים עבור עצמם.

לאחר שיצא לגמלאות, ניהל פרויקט טיפול בית בקופ"ח מכבי, ולאחר מכן שימש רופא ראשי בבית חולים סיעודי  "נאות התיכון" ביפו. בחדשים האחרונים, עד ליציאתו לחופשה הגורלית בה מצא את מותו, עבד במחלקה הסיעודית ב"הבית" ברמת השרון.  נוסף לעבודתו, התנדב  ד"ר גבי מור במרכז יום לקשיש ברמת השרון, בסיוע וליווי קבוצות תמיכה למשפחות חולי אלצהיימר בעיר. בין תחומי פעילותו האקדמיים שימש כמרצה ומנחה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.  עד יומו האחרון היה שותף פעיל בצוות המוביל של החברה לרפואה פליאטיבית בישראל.

בשנת 2008 קיבל ממסדר HOMO ECCE בפולין אות הוקרה בינלאומי יוקרתי, והיה הישראלי הראשון שזכה לקבל אות זה, על תרומתו למען הקהילה ולמען אנשים בעלי מוגבלויות.

בהומור הטיפוסי לו ציין גבי: "הייתי הפלמ"חניק היחידי שקבל את האות  לצדם של הדלאי למה,האפיפיור ז'אן פאול ה-II  ומכובדים  אחרים""

מעבר להיותו רופא מסור בצורה יוצאת דופן, זוכרים אותו חבריו כאיש אשכולות, אדם בעל ידע עצום כמעט בכל נושא, בעל חוש טכני וסקרנות שהביאו אותו לתקן כל גרוטאה ולהביאה למצב מחודש,  שולט ב-6 שפות, בקי ואוהב פילוסופיה אמנות ומוסיקה.

מטופליו לאורך השנים זוכרים אותו כזמין בכל עת, מקשיב ומייעץ גם שנים לאחר שהסתיים הקשר הרפואי איתו.  עם רבים ממשפחות מטופליו נשאר בקשרי חברות הדוקים. בני משפחה רבים של  חולים שטיפל בהם לאורך השנים  הגיעו להספידו מתוך כבוד, הערכה וגעגועים.                                               

 יהי זכרו ברוך.