נוגד חמצון (Antioxidant או אנטיאוקסידנט)



בולם תהליכי חמצון המתרחשים באופן טבעי בגוף.

זהו חומר כימי בעל יכולות חיזור גבוהות, המקטין את קצב תגובות החמצון של חומרים אחרים בסביבתו. הוא עושה זאת על ידי חיזור של מחמצנים בסביבתו ובכך הוא בעצם מתחמצן בעצמו. תכונתו החשובה של נוגד החמצון היא שבמצבו המחומצן הוא יציב יחסית ובכך הוא מפסיק את המשך תגובות החמצון בסביבתו.

מספר ויטמינים הינם נוגדי חמצון. ויטמינים אלו מקטינים את השפעתם של מחמצנים (רדיקלים חופשיים, למשל) בטבע ובכך מקטינים את הנזק שהמחמצנים גורמים למולקולות המרכיבות את התא. הזדקנות של יצורים חיים מתרחשת, בין השאר, עקב ההתקפה המתמדת של מחמצנים על מולקולות התא. לנוגדי החמצון, לפיכך, השפעה מאריכת חיים. בנוסף, נזקים הנגרמים לחומר התורשתי בתא על ידי מחמצנים עשויים לגרום למוטציות ולסרטן. בפעולתם מקטינים נוגדי החמצון אף את הסיכוי לתחלואה בסרטן.

שימוש באנטיאוקסידנטים ופעילות גופנית:
הגוף מייצר כל הזמן חומרים מחמצנים. במהלך פעילות גופנית אירובית, צריכת החמצן ע"י שרירי השלד עולה פי 200-100 ממצב מנוחה. לכן, פעילות גופנית גורמת לכך שנוצרים בגוף חומרים מחמצנים הפוגעים ברקמות ויכולים לגרום לשורה שלך פגיעות הכוללות: מוות תאים, עייפות ממושכת בעקבות פעילות גופנית, סרטן, הזדקנות תאים / רקמות ועוד. האנטיאוקסידנטים בולמים תהליכים אלו.