הגבלת קלוריות


כתבה: גלי ארבל
יעוץ מיקצועי: הדס רגב - טוביאס


ממצאי מחקר אמריקני חדש מעלים כי לא משנה איזו דיאטה עושים, אלא כמה אוכלים בה. לסברה הלא כל כך חדשה הזו יש שם: "הגבלה קלורית", ויעילותה נחקרת כבר עשרות שנים, לא רק מבחינת השפעתה על המשקל שלנו, אלא גם השפעתה על תוחלת החיים שלנו ואיכותם.

במחקר ארוך טווח, שמטרתו לזהות גנים המבקרים אריכות ימים ואת מנגנון הפעולה שלהם, כתבו המדענים דייויד א' סינקלייר  ולני גארנט:
"אנחנו וחוקרים אחרים גילינו שמשפחה של גנים הקשורים ביכולתו של הפרט לשרוד במצבי דחק, כמו חום גדול או חוסר מזון או מים, יכולה לשמר את מנגנוני ההגנה והתיקון הטבעיים ללא קשר לגיל. גנים אלו משפרים את יכולת הגוף לשרוד ולכן משפרים את סיכויי הפרט בשעת משבר. ואם פעילות גנים אלו נמשכת לאורך זמן, הם יכולים גם לשפר מאוד את בריאות האורגניזם ולהאריך את חייו. למעשה, גנים אלו פועלים להפך מגני ההזדקנות, כלומר, הם גנים מאריכי חיים. בעלי חיים כמו עכברים, חולדות, כלבים ואולי אפילו קופי- על (פרימטים) השומרים על דיאטה כזו, לא רק חיים יותר אלא גם בריאים יותר במהלך חייהם. הדבר מעכב את התפתחותן של רוב המחלות, ובהן סרטן, סוכרת ואפילו מחלות ניווניות של מערכת העצבים. נדמה כאילו האורגניזם דרוך ומוכן להישרדות". מתוך "הסוד הגנטי לאריכות ימים", דייויד א' סינקלייר (Sinclair) ולני גארנט (Guarente), סיינטיפיק אמריקן ישראל, 2006.

אמנם לא ברור מעל לכל ספק שמנגנון ההישרדות המופעל במצבי דחק, שגורם למעשה להארכת החיים ולשיפור הבריאות בבעלי חיים, משפיע באותו אופן גם על בני אדם, אבל בעקבות מחקר אמריקני שהתפרסם לאחרונה בכתב העת  New England Journal of Medicine  , עולה כי דיאטה יעילה היא דיאטה שלא משנה מה אוכלים בה, משנה כמה אוכלים בה. במחקר החדש, שנערך בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הארוורד, נבדקו במשך שנתיים 811 מבוגרים בעלי  משקל עודף, שחולקו לארבע קבוצות. כל קבוצה קיבלה דיאטה מסוג אחר: 3 קבוצות קיבלו דיאטה המבוססת  על אחד מרכיבי התזונה  כגון פחמימות או חלבונים או שומנים כמרכיב עיקרי ואילו הקבוצה הרביעית שילבה מזונות שונים. המשתתפים צרכו בממוצע כ - 750 קלוריות פחות מהתפריט היומי שלו היו רגילים. התוצאות הראו ירידה דרמטית במשקל, שישה חודשים לאחר תחילת הדיאטה, של רוב המשתתפים, ללא קשר לסוג הדיאטה.

מחקרים אחרים שבדקו את הקשר בין הרכב התפריט לירידה במשקל לאורך זמן לא הצליחו להראות אחידות בממצאים, זאת בשל השונות הגדולה בין קבוצות הנחקרים (גיל, חומרת ההשמנה, משך המחקר, מחלות הרקע כמו סוכרת ומשתנים נוספים). יחד עם זאת, נראה כי קיימת מגמה שלפיה דיאטה דלה בפחמימות מסייעת טוב יותר לאנשים שמנים שלהם גורמי סיכון (כמו סוכרת, יתר לחץ דם ורמות גבוהות של שומני הדם) לרדת יותר במשקל בתקופה של 6 חודשים מתחילת הדיאטה.
מחקר שנעשה בישראל, בראשותה של ד"ר איריס שי ופורסם ביולי 2008, בקרב כ – 270 מבוגרים אשר השלימו מעקב של שנתיים לירידה במשקל והיו בגיל ממוצע 52 הראה כי נבדקים אשר קיבלו דיאטה דלה בפחמימות ללא הגבלה קלורית  ירדו בממוצע יותר במשקל  (5.5 ק"ג) בהשוואה לנבדקים שקיבלו דיאטה דלת שומן, מוגבלת בקלוריות (ירידה ממוצעת של 3.3 ק"ג) או דיאטה ים תיכונית מוגבלת בקלוריות (ירידה ממוצעת של 4.6 ק"ג). מחקר זה מלמד שיש משמעות לא רק לכמות הקלוריות הנצרכת אלא גם להרכב התפריט.  

איפה הכל התחיל?
בשנת 1935 פורסם לראשונה על ידי McCay וחבריו מחקר העוסק בהגבלה קלורית בחולדות מבוגרות והשפעת דיאטה זו על תוחלת החיים ומשקל הגוף. בהמשך הופיעו עדויות רבות שהגבלה קלורית, המוגדרת כהורדת הצריכה הקלורית לרמה הנמוכה מהצריכה הקלורית בחיה שאוכלת באופן חופשי, ללא תת תזונה, מאטה תהליכי הזדקנות ומאריכה חיים במינים שונים הכוללים שמרים, זבובים, תולעים, דגים ומכרסמים. גיל התחלת ההגבלה הקלורית, מידת ההגבלה והרקע הגנטי של החיה קובעים את מידת הארכת החיים. בסקירה ספרותית שערך האיגוד הישראלי לרפואה פנימית בין השנים 1996 ל – 2006 וכונתה: "השפעת הגבלה קלורית על הזדקנות ותחלואה", נכתב כי מחקרים אפידמיולוגים רומזים שיש להגבלה קלורית השפעות חיוביות על גורמי הזדקנות ועל תוחלת חיים בבני אדם. חוסר במזון בזמן מלחמת העולם השנייה באירופה נמצא במתאם עם ירידה תלולה בתמותה ממחלות לב, שעלה חזרה לאחר תום המלחמה. כמו כן, נמצא כי תושבי האי אוקינאווה, שאכלו 30% פחות קלוריות יחסית לתושבים היפנים, הראו ירידה של 35% בתמותה ממחלות לב ומסרטן ומהווים את האוכלוסייה עם המספר הגבוה ביותר בעולם של בני מאה ויותר.

המערב של האלף השלישי
עיון נוסף בסקירה המחקרית של האיגוד, מעלה כי כ- 30% מהבוגרים וכ- 15% מהילדים והנוער האמריקאים סובלים מהשמנת יתר (Obese) הקשורה להפרעה תפקודית ברוב המערכות האורגניות, למחלות קשות ולתמותה מוקדמת.
בישראל, סקר מב"ת שנערך בקרב תלמידי כיתות ז' עד יב' ושתוצאותיו פורסמו ב – 2004 מצביע על שיעור של כ – 13% מהמתבגרים המצויים בסיכון להשמנה (BMI מעל אחוזון 85)  ועל כ – 6% המצויים בהשמנה (BMI מעל אחוזון 95).
בקרב מבוגרים, בגילאי 25-64, 66% מהגברים ו – 59% מהנשים בישראל סובלים מעודף משקל או מהשמנה (BMI מעל 25) .
ירידה במשקל באמצעות הגבלת צריכת הקלוריות גורמת לשיפור במספר רב של גורמי סיכון למחלות לב ולהפרעות רפואיות שונות הקשורות בהשמנת יתר. מידע ממחקרים שבוצעו בשנים האחרונות מדגים שהגבלה קלורית שגורמת לירידה ארוכת טווח במשקל, יכולה להוריד באופן קיצוני את שיעור התמותה במטופלים שמנים.

לסיכום
עם תמונה כל כך ברורה הנוטה לכיוון מומלץ של שמירה על משקל גוף תקין ואף למטה ממנו, כל האמצעים כשרים. הווה אומר, הגבלת צריכת הקלוריות, בחירה נבונה של מזונות ופעילות גופנית סדירה. זו אחת הסיבות בגללן בכל אבחון שתמלאו באתר, עוד לפני שתשימו לב לכך, יופחתו באופן אוטומטי 10% מהקצובה היומית המומלצת לכם על פי חישובים המבוססים על נוסחאות של ה-DRI-Daily Recommended Intake
במילים אחרות, בדיאטת NetoGreen הצריכה הקלורית המומלצת תמיד נמוכה ב-10% מההמלצה  שקרוב לוודאי תקבלו בכל ייעוץ אחר וזאת מתוך דאגה לבריאותכם ולבריאות הציבור כולו.


התכנים המופיעים בדף זה נועדו לספק אינפורמציה כללית בלבד, לא ניתנו על ידי מוסד רפואי, אינם מהווים חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.